<h1>חדושי הר"י מיגש — שבועות</h1>
<h2>דף ט.</h2>
[שבועות י"א ע"א] ואקשינן אלא מעתה לא תפסל בטבול יום ואלמה תניא נתנה במכתשת. פירוש, נתן הסממנין במכתשת לשוחקן ולהיות [מוכנים] סממנים ליקח מהן בכל יום ויום מה שהוא צריך להקטירו נפסלת בטבול יום, והנה נפסלין בטבול יום משעה ששחקן מתחלה השנה ואעפ"י שעדין לא נתנו בכלי שרת להקטירן, וכי תימא כל קדושת דמים נמי מיפסלי בטבול יום, והתנן [מעילה ט' ע"א] המנחות מועלין בהן משהוקדשו, פירוש, ואעפ"י שעדיין לא קדשו בכלי שרת אלא מוכנין הן להקריב מהן צורך בכל יום ויום, קדשו (בכלי), ואם נתנן בכלי שרת להקטירן אותו היום הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה, פירוש, לפי שכיון שחובת אותו היום הוא אם לן השירים שלו ולא אכלוהו הכהנים נפסל בלינה, קדשו בכלי שרת הוא שנפסל בטבול יום שנעשה קדושת הגוף, שהרי לא נתנו בכלי שרת אלא להקטירו אותו היום, אבל קודם לכן אעפ"י שמוכן היה וקנוי מתרומת הלשכה, דהוה ליה קדושת דמים אינו נפסל בטבול יום, אלמא כל קדושת דמים לא מיפסלי בטבול יום.
<h2>דף י.</h2>
[שבועות י"א ע"א] ואקשינן ואלא מאי. הקטורת שהוכנה מתחלת השנה להקטיר ממנה בכל יום ויום מה שהוא צריך קדושת הגוף היא, ואעפ"י שעדיין לא ניתנה בכלי שרת להקטירה, אלא מעתה תיפסל בלינה ולא היה ראוי לשחוק ממנה אלא מה שהוא צריך בכל יום ויום, ואלמה תניא [מעילה י' ע"א] הקומץ והלבונה פירוש הלבונה שנעשית עם לחם הפנים דכתיב [ויקרא כ"ד ז'] ונתת על המערכת לבונה זכה, ומנחת כהנים פירוש, דכתיב ביה [שם ו' ז'] וזאת תורת המנחה וגו', ומנחת כהן משיח פירוש, דכתיב בה [שם שם י"ג] זה קרבן אהרן ובניו וגומ', ומנחת נסכים פירוש, היא המנחה שנקרבת עם הנסכים על התמידין ועל המוספין דכתיב בהו ומנחתם ונסכיהם, אלו כולן מוכנין הן מתחלת השנה להקריב מהן מה שהוא צריך בכל יום ויום ולפיכך מועלים בהן משעה שהוקדשו, אבל אין נפסלין בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה לפי שעדיין קדושת דמים הן, שהרי לא נתנן עדיין בכלי שרת להקריבן, קדשו בכלי שרת, כלומר אם נתנן בכלי שרת להקריבן שנעשו קדושת הגוף הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה, אלמא כל קדושת הגוף (תיפסל) [מיפסלה] בלינה, (וכיון שכן אי סלקא דעתך) [ומכל שכן קטורת] שכיון שהוכנה להקטיר ממנה בכל יום ויום מה שהוא צריך קדושת הגוף הוא, ואעפ"י שעדיין לא נתנה בכלי שרת להכשירה תיפסל בלינה.
ופריק לינה קאמרת שאני קטורת הואיל וצורתה בכל השנה כולה היא. לפי שאי אפשר לטרוח בכל יום ויום לשחוק מה שהוא צריך [לאותו יום אלא מתחלת השנה היו שוחקין ועושין מה שהוא צריך לכל השנה], ולפיכך אינה נפסלת בלינה, ולעולם קדושת הגוף הוא, מדקא מיפסלה בטבול יום.
<h2>דף יב.</h2>
[שבועות י' ע"ב] יתיב רבה וקאמר לה להא שמעתא אמר ליה רב חסדא מאן (דאית) [צאית] לך ולר' יוחנן רבך, וכי קדושה שבהן להיכן הלכה. כלומר כיון שלא נולד בהן מום, קדושה שבהן להיכן הלכה כדי שיפדו. ודייקינן ומי אמרינן קדושה שבהן להיכן הלכה, והתנן בשקלים פרק רביעי (משנה ה') מותר הקטורת מה היו עושין בה. פירוש, הקטורת שעשו מתרומת הלשכה של שנה זו אם נגמרה [השנה] ונשאר מאותה קטורת מה שלא הוצרך לו, ואי אפשר להקריבו בשנה האחרת, שהרי מתרומת הלשכה של שנה שעברה נעשה, מה היו עושין באותו מותר, מפרישין ממנה שכר האומנין, פירוש כגון שבנו בבית המקדש או שעשו כלים ממלאכת הקדש מפרישין לה מאותה הקטורת בכדי שכר האומנין. ומחללין אותה על מעות האומנין. פירוש, כגון שהיה שכרן עשר סלעים, מפרישין מן הקטורת מה ששוה אחד עשר סלעים, ולוקחין מהם אחד משלהן כנגד אותו סלע שהעדיפו להם בקטורת על כדי שכרן, ומחללין את הכל על אותו סלע, כדקיימא לן [מעילה י"ד ע"ב] דהקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל, וכיון שנתחללה הקטורת על אותו סלע נותנין אותה לאומנין בשכרן, ולאחר כך חוזרין ולוקחין אותה מהם ונותנין להם הדמים מתרומה חדשה, כדי שתהא ראויה להקטיר אותה בשנה הנכנסת, שהרי קרבן חדש הוא מתרומה חדשה, ואי סלקא דעתך דאמרינן קדושה שבהן להיכן הלכה, הכא לענין קטורת אמאי מחללין אותה על אותו סלע, כיון שלא נולד בה פסול נימא קדושה שבהן להיכן הלכה. ומהדרינן שאני קטורת דקדושת דמים הוא, פירוש, לפי שלא נעשית קדושת הגוף אלא לאחר שנתן בכלי שרת אעפ"י שעשויה היא מתחלת השנה מתרומת הלשכה של אותה שנה, אכתי קדושת דמים היא, וכי קאמרינן קדושה שבהן להיכן הלכה, בקדושת הגוף, כגון תמידין וכיוצא בהן שהן כמו הקטורת שניתנה בכלי שרת להקטירה.
<h2>דף יד:</h2>
[שבועות י' ע"ב] יתיב רבה וקאמר לה להא שמעתא אמר ליה רב חסדא מאן (דאית) [צאית] לך ולר' יוחנן רבך, וכי קדושה שבהן להיכן הלכה. כלומר כיון שלא נולד בהן מום, קדושה שבהן להיכן הלכה כדי שיפדו. ודייקינן ומי אמרינן קדושה שבהן להיכן הלכה, והתנן בשקלים פרק רביעי (משנה ה') מותר הקטורת מה היו עושין בה. פירוש, הקטורת שעשו מתרומת הלשכה של שנה זו אם נגמרה [השנה] ונשאר מאותה קטורת מה שלא הוצרך לו, ואי אפשר להקריבו בשנה האחרת, שהרי מתרומת הלשכה של שנה שעברה נעשה, מה היו עושין באותו מותר, מפרישין ממנה שכר האומנין, פירוש כגון שבנו בבית המקדש או שעשו כלים ממלאכת הקדש מפרישין לה מאותה הקטורת בכדי שכר האומנין. ומחללין אותה על מעות האומנין. פירוש, כגון שהיה שכרן עשר סלעים, מפרישין מן הקטורת מה ששוה אחד עשר סלעים, ולוקחין מהם אחד משלהן כנגד אותו סלע שהעדיפו להם בקטורת על כדי שכרן, ומחללין את הכל על אותו סלע, כדקיימא לן [מעילה י"ד ע"ב] דהקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל, וכיון שנתחללה הקטורת על אותו סלע נותנין אותה לאומנין בשכרן, ולאחר כך חוזרין ולוקחין אותה מהם ונותנין להם הדמים מתרומה חדשה, כדי שתהא ראויה להקטיר אותה בשנה הנכנסת, שהרי קרבן חדש הוא מתרומה חדשה, ואי סלקא דעתך דאמרינן קדושה שבהן להיכן הלכה, הכא לענין קטורת אמאי מחללין אותה על אותו סלע, כיון שלא נולד בה פסול נימא קדושה שבהן להיכן הלכה. ומהדרינן שאני קטורת דקדושת דמים הוא, פירוש, לפי שלא נעשית קדושת הגוף אלא לאחר שנתן בכלי שרת אעפ"י שעשויה היא מתחלת השנה מתרומת הלשכה של אותה שנה, אכתי קדושת דמים היא, וכי קאמרינן קדושה שבהן להיכן הלכה, בקדושת הגוף, כגון תמידין וכיוצא בהן שהן כמו הקטורת שניתנה בכלי שרת להקטירה.
<h2>דף יח.</h2>
[שבועות כ"ד ע"ב] רב אשי אמר כי קתני מידי דחיילא אכשיעור. ולא אפחות מכשיעור, ושבועה דחיילא אפחות מכשיעור שהרי אם פירש בשבועתו שלא יאכל ואפילו כל שהוא חיילא שבועתו ומתחייב ואפילו כל שהוא לא קתני, ואקשינן, והרי הקדש דחייל איסוריה אפחות מכשיעור שהרי אם אכל אפילו פחות מכזית מעל, ומהדרינן, הא בעינן שוה פרוטה, כדתנן [מעילה י"ח ע"א] הנהנה שוה פרוטה מן הקדש מעל, דאלמא אם נהנה בפחות משוה פרוטה לא מעל, רב אשי מאויריא אמר רב זירא כי קתני זדונו כרת אבל זדונו לאו כגון שבועת בטוי לא קתני, ואקשינן, והא אשם דזדונו לאו כדגרסינן בפרק אלו הן הנשרפין [פ"ג ע"א] הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה, וקיימא לן [כתובות כ"א ע"א] הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו, ומהדרינן, חטאות קא אמרינן אשמות לא קא אמרינן, כלומר האי דאמרינן דכי קתני זדונו כרת זדונו לאו לא קתני בחטאות הוא דקא אמרינן, באשמות לא ואפילו זדונו לאו נמי קתני.
